#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד פוסעים הג&#x27; פסיעות?"	"כורע [כמודים (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;, ביה&quot;ל סי&#x27; קי&quot;ג ד&quot;ה המתפלל)], כשאומר &quot;עושה שלום במרומיו&quot; יהפך פניו לשמאל, כשיאמר &quot;הוא יעשה שלום עלינו&quot; יהפך פניו לימין, וכשיאמר &quot;ועל כל ישראל ואמרו אמן&quot; ישתחוה לפניו"	סימן קכג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה אומר &quot;ואמרו אמן&quot; אפי&#x27; כשמתפלל ביחידות?"	"קאי על המלאכים המצויין אצלו בכל יום לשומרו (מג&quot;א סי&#x27; ס&quot;ו ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב דרשו)"	סימן קכג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד עושים הכריעה?	"הטור כתב שיהיה בכריעה אחת [ובהגהות הטור הביאו שרבינו יונה סבר שהוא בג&#x27; כריעות, כריעה אחת לכל רוח]"	סימן קכג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לומר עושה שלום בעוד שהוא פוסע?	"לא [וה&quot;ה בסוף קדיש צריך להקפיד לפסוע תחילה ואח&quot;כ לומר עושה שלום (דרכ&quot;מ ס&quot;ק א&#x27;)] (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן קכג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מתפללין אח&quot;כ 1) על הביהמ&quot;ק 2) על חלקנו בתורה?	"1) כי התפילה במקום העבודה, ולכך מבקשים על המקדש שנוכל לעשות עבודה ממש (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ז&#x27;, רמ&quot;א) [ועוד כדי להמתין כדי הילוך ד&#x27; אמות] 2) כיון שאמרנו ברכנו כלנו באור פניך שזהו תורה (דרכ&quot;מ שם), והוסיף הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) דע&quot;י הביהמ&quot;ק נזכה לאור התורה ביותר."	סימן קכג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הנוסח התפילה?	"נוהגין לומר &quot;שיבנה&quot;, וכן הוא בכל הסידורים, ומבואר ממדרש רבה (שה&quot;ש ספ&quot;ד) דכוונתו דמלך המשיח יבנה הביהמ&quot;ק, אבל השע&quot;ת (ס&quot;ק ג.) הביא מברכ&quot;י שיש לומר &quot;שתבנה&quot; שהבית שלישי יהיה מעשה ידי הקב&quot;ה {ועי&#x27; מש&quot;כ בקונטרס כדונג נמסו על מס&#x27; עירובין ע&quot;פ המהר&quot;ם שי&quot;ק (יו&quot;ד סי&#x27; רי&quot;ג) דזה תלוי אם הגאולה יהיה בעתה או באחישנה}"	סימן קכג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה פוסעים ג&#x27; פסיעות?"	"1) כנגד הג&#x27; מילין שרחקו ישראל מהר סיני בשעת מתן תורה (ב&quot;י בשם ארחות חיים)&lt;br&gt;2) שמשה רבינו נכנס בחושך ענן וערפל לפני הקב&quot;ה (שם)&lt;br&gt;3) כדי שיצא ממקום קדושה ויעמוד במקום חול [ומש&quot;ה נותנין שלום זה לזה] (ב&quot;י בשם שבלי הלקט)&lt;br&gt;4) כנגד הג&#x27; רובדין של אבן שהיה בין כבש למזבח (ב&quot;י בשם רבינו האי) [ותמהו עליו הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) והל&quot;ח (מובא במחה&quot;ש בסוף הסימן), ועי&#x27; במור וקציעה]&lt;br&gt;5) דכתיב רגליהם רגל ישרה (ב&quot;י בשם רבינו מנוח)&lt;br&gt;6) כנגד הג&#x27; פסיעות של נבוכדנצר (מהרש&quot;א בסנהדרין צ&quot;ו ע&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן קכג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו פשט בהשיטה דבעי שש פסיעות?	"הב&quot;י הביא שיטה דדריש &quot;רגליהם רגל ישרה וכף רגליהם ככף רגל עגל&quot; כתיב רגל ששה פעמים, וס&quot;ל דבכל פסיעה מניע את שתי רגליו והוי כב&#x27; פסיעות א&quot;נ מונה ג&#x27; פסיעות לאחוריו וג&#x27; פסיעות כשחוזר למקומו."	סימן קכג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאחר שפסע למה אינו יכול לחזור מיד?	"איתא בגמ&#x27; יומא (נ&quot;ג ע&quot;ב) דהוי נמשל לכלב ששב על קיאו, ויש לזה כמה ביאורים:&lt;br&gt;1) הטור (ע&quot;פ המהר&quot;י אבוהב) פי&#x27; דסופו הוכיח על תחילתו, דבעצם הוא דבר מגונה להקיא המאכל אבל אם עושה כן משום שאין בו תועלת ממנו הוי בסדר אבל כשחוזר ואוכל מה שהקיא נמצא שעשה דבר מגונה במה שהקיא, וה&quot;ה כשחוזר לאחוריו מרבו שהוא בעצם דבר מגונה&lt;br&gt;2) הב&quot;ח פי&#x27; דכשחוזר ואוכל קיאו הוי כאילו שונה באולתו, וה&quot;ה בתפילה לאחר שאמר סלח לנו אבינו כי חטאנו וחוזר מיד לתפילה הוי משמע דחטא עוד בהרהורים רעים וצריך עוד סליחה [אבל מה שדימה זה לחוזר ומתודה ביוה&quot;כ הבא צ&quot;ע, דהרי קיי&quot;ל דמותר לחזור ולהתוודות ביוה&quot;כ הבא]&lt;br&gt;3) הט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) פי&#x27; דכשחוזר תיכף משמע שרוצה להתפלל שנית ולא נוח לו בתפילה ראשונה והוי בזיון לאותה תפילה [והקשה עליו הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;) א&quot;כ מהו המשל לשב על קיאו]"	סימן קכג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאחר שפסע, כמה זמן צריך לשהות במקומו כשהוא מתפלל 1) בציבור 2) בציבור והוא הש&quot;ץ 3) ביחידות?	"1) צריך לכתחילה להמתין עד קדושה, ולכל הפחות עד שיתחיל הש&quot;ץ חזרת הש&quot;ץ (שו&quot;ע, ב&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) 2) כתב תשובת הרשב&quot;א דמדינא מותר לחזור מיד [שהדבר ידוע שהוא עושה כן להוציא רבים ידי חובתן (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;)] אלא שנהגו להמתין כדי הילוך ד&#x27; אמות [והב&quot;י מדייק מהרמב&quot;ם דצריך להמתין מדינא], אבל הגר&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) כתב דמדינא צריך להמתין כדי ד&#x27; אמות כמ&quot;ש לעיל בסי&#x27; ק&quot;ה דצריך להמתין בין תפילה לתפילה (ביה&quot;ל ד&quot;ה והש&quot;ץ) [אולם, לפי&quot;ז יכול לחזור למקומו מיד ואח&quot;כ ימתין כדי הילוך ד&#x27; אמות (הר&quot;י באק)] 3) האבודרהם סבר דצריך להמתין כמו בציבור [דהיינו לכתחילה כדי להמתין עד קדושה] ורבינו ירוחם סבר דסגי בכדי הילוך ד&#x27; אמות (ב&quot;י) [ולפי המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) אף הרבינו ירוחם ס&quot;ל כהאבודרהם], הרמ&quot;א פסק כרבינו ירוחם, והב&quot;ח פסק כהאבודרהם, והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;א) פסק דבמקום הדחק יש להקל בכדי הילוך ד&#x27; אמות."	סימן קכג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי לכו&quot;ע א&quot;צ להמתין השיעור כדי להגיע לקדושה?	"1) כשאומרים פיוטים חוזר כשש&quot;ץ מתחיל חזרת הש&quot;ץ (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)&lt;br&gt;2) כשחוזר ומתפלל תפילת תשלומין סגי בכדי הילוך ד&#x27; אמות (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)&lt;br&gt;3) אם הגיע הש&quot;ץ לקדושה יכול לחזור מיד [ולפי הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) עדיין צריך להמתין כדי הילוך ד&#x27; אמות, אבל ממ&#x27;&#x27;ב (ס&quot;ק ט&#x27;) מבואר דמותר לחזור מיד ממש]"	סימן קכג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגיע הש&quot;ץ 1) לתחנון 2) לויהי נועם, מיד אחר שפסע?	"1) המהרי&quot;ל היה נופל במקומו [והט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) סבר דצריך להמתין כדי הילוך ד&#x27; אמות, אבל אינו משמע כן (באה&quot;ט ס&quot;ק ה&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה ולא)] 2) המהרי&quot;ל היה אומרה במקומו (באה&quot;ט שם) {ומשמע דאם פסע לפני זה היה חוזר למקומו אע&quot;פ שבאמירת חצי קדיש אינו מגיע לשיעור כדי להגיע לקדושה, ומכאן ש&quot;מ דאע&quot;פ שהב&quot;ח סבר דיחיד צריך להמתין עד כדי הילוך לקדושה, אפ&quot;ה במעריב סגי להמתין כדי אמירת קדיש, ועי&#x27; הליכות שלמה תפילה פי&quot;ג סעי&#x27; י&quot;ב}"	סימן קכג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לכוין רגליו כשממתין לחזור?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) הביא מרד&quot;ך ובנימין זאב דצריך לכוין רגליו לכל הזמן שממתין (כך מבואר מפמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;), אכן השיגו עליו הביה&quot;ל (ד&quot;ה יעמוד) והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) דאינו נמצא לא ברד&quot;ך ולא בבנימין זאב בפנינו, ומ&quot;מ כשאומר עושה שלום יש לכוין רגליו דאז הוא מטה עצמו לצד השכינה (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) {ומכאן ראיה לשאלה יסודי כשהביא ספר אחד מספר אחר ואינו נמצא שם אי אזלינן בתריה או לא, דהרי המ&quot;ב סבר דלא אזלינן בתריה [נוגע במ&quot;ב לעיל סי&#x27; צ&quot;ט ס&quot;ק י&#x27; בתשובת בית יהודה, וכן לקמן סי&#x27; תפ&quot;ט ס&quot;ק ג&#x27; בספר שולחן שלמה], וכן מצינו בביה&quot;ל לקמן (סי&#x27; תרס&quot;ה) דאזלינן בתר ספר המקורי}"	סימן קכג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לו שלא לחזור כלל?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) הביא מהכסף משנה שאינו מחויב לחזור כלל, אבל מעורר דלפי טעם השני שכתב הב&quot;י לאלו שאומרים דבעי שש פסיעות דהוי ג&#x27; פסיעות לאחוריו וג&#x27; פסיעות לפניו א&quot;כ בעי ג&#x27; פסיעות לפניו בדוקא [ועוד מבואר במ&quot;ב (ס&quot;ק ט&#x27;) דיש ענין לחזור למקומו לאמירת קדושה], ומהאי טעמא יש להקפיד [קצת] שלא יעבור אדם לפניו להפסיק בין הפסיעות, ומ&quot;מ מזהיר המ&quot;ב (ס&quot;ק ח&#x27;) דבעבור זה אינו כדאי למהר לפסוע לפניו ג&#x27; פסיעות קודם שיתחיל הש&quot;ץ {ויש לעיין מה הדין ביחיד אם כדאי להקל כהרמ&quot;א להמתין רק כדי הילוך ד&#x27; אמות כדי שלא יעבור לפניו אנשים}"	סימן קכג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אסור ליחיד להחזיר פניו לציבור קודם שסיים הש&quot;ץ תפילתו?	"1) שלא יחשדוהו שדילג (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27; בשם הלבוש (טעם ראשון)) [והקשו האחרונים הרי בלאו הכי הוא פוסע ג&#x27; פסיעות, ותי&#x27; הלבושי שרד (ס&quot;ק ו&#x27;) דזה אינו ניכר כ&quot;כ {וצ&quot;ב}, ומחה&quot;ש תי&#x27; דידינוהו לכף זכות שביקש לצאת ממנו רוח {ויש לעיין בזה דאין נוהגין בזמן הזה}]&lt;br&gt;2) יגרום ביטול כוונה לאותם המתפללין עדיין (ט&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;)&lt;br&gt;3) כל שרוב הציבור מתפללין למזרח אסור להחזיר פניו למערב (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ט&#x27; בשם הלבוש (טעם שני))"	סימן קכג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי נפק&quot;מ בין הטעמים?	נפק&quot;מ אם סיים הש&quot;ץ אבל עדיין רוב הציבור מתפללין עדיין שייך הטעם שלא לבטל כוונתם {וגם טעם שני של הלבוש}, והביה&quot;ל (ד&quot;ה אסור) מסיים &quot;ולמעשה יש לעיין בזה&quot;	סימן קכג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשפוסע, איזה רגל עוקר תחילה?	"הב&quot;י הביא מח&#x27; בדבר, אבל קיי&quot;ל כהגהות מיימוניות ע&quot;פ המדרש שוחר טוב דעוקר השמאל תחילה [ולא אמרינן כל פינות שאתה פונה לא יהא אלא לימין דכאן אינו פונה לשום צד]"	סימן קכג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הטעמים לפסוע בשל שמאל תחילה, ומאי נפק&quot;מ?	"1) ביאר המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) דמראה כאילו כבד לו ליפטר מהקב&quot;ה, וכדאשכחן בסי&#x27; כ&quot;ח דחולצין התפילין ביד שמאל&lt;br&gt;2) ועוד ביאר המג&quot;א (שם) דצריך לפסוע מימין הקב&quot;ה.&lt;br&gt;ונפק&quot;מ באיטר רגל, וממ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ג) וביה&quot;ל (ד&quot;ה כשפוסעי) משמע דנוקט דהעיקר הוא טעם הראשון וא&quot;כ איטר רגל צריך לפסוע בשמאל דידיה תחילה, אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) נוקט העיקר כטעם השני וא&quot;כ איטר רגל נמי יתחיל בשמאל דעלמא."	סימן קכג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד פוסעים הפסיעות?	"הרבינו מנוח סבר דצריך לפסוע רגל השמאל עד עקב הימין ואח&quot;כ משוה הימין להשמאל [וזה חשיב פסיעה אחת] (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, ע&quot;פ המחה&quot;ש), אבל העיקר הוא כמ&quot;ש השע&quot;ת (ס&quot;ק ט&#x27;) שבתחילה יפסיע עד עקב הימין ואח&quot;כ יפסיע הימין עד עקב השמאל ואח&quot;כ משוה השמאל להימין (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג, ביה&quot;ל ד&quot;ה ושיעור) [והחזו&quot;א היה משוה רגליו בפסיעה רביעית {וקצת משמע כזה מהמחה&quot;ש} (מ&quot;ב דרשו)]"	סימן קכג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור פסיעה 1) לכתחילה 2) בשעת הדחק במקום צר 3) לכל היותר?	"1) עקב בצד גודל כמו שפוסעים הכהנים בשעת העבודה (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) 2) הב&quot;ח פי&#x27; בדעת הרשב&quot;א שיכול להקל אפי&#x27; בפסיעות כל דהו, אכן המג&quot;א (שם) חולק עליו וס&quot;ל דהרשב&quot;א סבר דלכל הפחות צריך להיות כעקב לצד גודל (מ&quot;ב שם) 3) לא יפסיע פסיעות גסות ביותר דומיא דכהנים דלא פסעו פסיעות גסות בשעת עבודתם, וגם דמחזי כרץ בפני המלך (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ב&#x27;, מג&quot;א שם, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) [אבל משמע מהמחבר דעדיף לפסוע פסיעות גסות (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו)]"	סימן קכג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה במקום צר אם רוצה לצאת שיטת המג&quot;א?	"הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) מצדד לומר דיכול לפסוע לצדדין, ומסיים דכן הוא נוהג במקום דחק (וכ&quot;כ רשז&quot;א במבקשי תורה חט&quot;ו עמ&#x27; רמ&quot;ו)"	סימן קכג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לפסוע יותר מג&#x27; פסיעות?"	"לא, דהוי יוהרא [וביאר הט&quot;ז (ס&quot;ק ז&#x27;) שנראה שחולק כבוד לשכינה יותר משאר בני אדם על צד החיוב (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) {ויש להוסיף עוד ביאור דנראה כאילו הוא צריך ד&#x27; פסיעות להרחיק עצמו מהקב&quot;ה דהוא היה קרוב ביותר}]"	סימן קכג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם הש&quot;ץ צריך לפסוע ג&#x27; פסיעות אחר 1) תפילת לחש שלו 2) חזרת הש&quot;ץ?"	1) כן (ודלא כהאהל מועד המובא בב&quot;י) 2) התרוה&quot;ד סבר דיכול לסמוך על הפסיעות מקדיש [ואם רצה לפסוע אין מוחין בידו (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט)], אמנם כתב האבודרהם דאם הש&quot;ץ לא התפלל עדיין בלחש תו לא מצי למיסמך על הפסיעות של קדיש אלא צריך לפסוע מיד אחר חזרת הש&quot;ץ	סימן קכג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להש&quot;ץ להפסיק אחר חזרת הש&quot;ץ עד קדיש תתקבל?	"הלל, אבינו מלכנו, וקרה&quot;ת הוו מסדר התפילה ואינם הפסק, אבל אינו יכול לדבר דברים שלא לצורך תפילה (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח) [ואפי&#x27; ללמוד אסור (הגרח&quot;ק בסוף אשי ישראל אות ק&quot;צ, מ&quot;ב דרשו)] {אבל לא מצינו הקפדה שלא לילך אנה ואנה}"	סימן קכג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש ש&quot;ץ אחר לאשרי וובא לציון?	"הרבה סוברים (כה&quot;ח ס&quot;ק כ&quot;ח, ועוד, עי&#x27; מ&quot;ב דרשו) דאז צריך לפסוע {ולולי דמסתפינא אמינא דא&quot;צ לפסוע דהפסיעות הם בעבור החזרת הש&quot;ץ שהיה בעבור הציבור ויוצא ע&quot;י הש&quot;ץ השני בפסיעות דידיה}"	סימן קכג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם הש&quot;ץ אומר 1) ה&#x27; שפתי תפתח וגו&#x27; 2) יהיו לרצון וגו&#x27;, בחזרת הש&quot;ץ?"	"1) כן (תרוה&quot;ד, ודלא כהאהל מועד) 2) הרמ&quot;א סבר לא [דסומך על תתקבל (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד, וכן הוא כוונת הלבוש ע&quot;פ הפמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ט&#x27;) א&quot;נ שהוא מתפלל בעבור הציבור ולא שייך לשון &quot;הגיון לבי&quot; (ט&quot;ז ס&quot;ק ט&#x27;) {ולא רצו לתקן הלשון להגיון לבנו דאז מפסיד העשרה יודי&quot;ן שבפסוק, ועדיף שלא לומר הפסוק כלל}, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) כתב דטעם הט&quot;ז דחוק], אבל השל&quot;ה (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד) סבר כן, והגר&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד) פסק כהשל&quot;ה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א)"	סימן קכג סעיף ו		
